קבר הצדיק וזכות־אבות בראי התקופה

משה שוקד * העשורים הראשון והשני לעלייתם של יוצאי מרוקו לישראל עמדו בסימן של קשיי הסתגלות חברתית , תרבותית וכלכלית . ביטוי מרכזי לתקופת תמורות קשה זו הבאתי בכרך דור התמורה ( שוקד ודשן , תשל"ז , ( בו תיארתי את התערערות מעמדה של המנהיגות הדתית של קהילת יוצאי הרי האטלס . בפרק זה נעמוד על סימני ההתמודדות עם תקופת השפל וחזרת הביטחון העצמי של דור העולים ובניהם . מסוף שנות השבעים אנו צופים בשיקום מעמדם של רבני מרוקו , בחידושה של מסורת הקדושים ובהתעצמותם מחדש של קשרי האמונה והתמיכה של בני העדה בצדיקיהם מן העבר ובצאצאי הצדיקים ( ממשפחת אבוחצירא במיוחד , ( שנהפכו מוקד לעליות לרגל , להילולות המוניות ולביקורים שוטפים בעיירות הנגב ובמקומות אחרים ברחבי הארץ . חשיפתם מחדש בטקסים פומביים ובהווי היומיום מסמלת אולי יותר מכל את התהליך של שילוב המסורות של יהודי צפון אפריקה במרקם התרבות הישראלית . המאמר שלפנינו נכתב בעת ההכנה לדפוס של מהדורה חדשה של דור התמורה , בהוצאת יד יצחק בן צבי , שהוציאה לאור גם את המהדורה הקודמת , לפני כעשרים שנה ; אולם פרק זה נראה יוצא דופן בהקשר התיאור של תקופת המחקר של שנות השישים...  To the book