פרק ראשון: המוסריות

יחסם של העמים השונים אל העניינים העומדים ברומו של עולם , אל האלוהים , אל הטוב ואל השארת הנפש , ודאי שהוא ניתן לבחינה בשיעור מסויים , אבל בשום פנים לא נוכל לתארו על דרך ההקבלה המדוייקת . ומקום שהעדויות בתחום זה לכאורה ברורות יותר , חייבים אנו להיזהר יותר שלא לקבוע הנחות מוחלטות ולא ללמוד מן הפרטים על הכלל . וביחוד יפים דברים אלה לעניין דעתנו על המוסריות . יכול אתה למצוא הבדלים ושינויי גוונים בין העמים השונים . ואולם אין בכוחו של השכל האנושי לצרף את אלה כדי סכום כולל הכל . החשבון הגדול של האופי . המומים והמצפון של עם מן העמים הוא בגדר תעלומה , ואפילו מטעם זה בלבד , שהםגמים יש להם גם פנים אחרות , שהם נראים בהן בסגולות לאומיות . ואף כמעלות טובות . נניח להם למחברים . הלהוטים להטיף תוכחת מוסר לעמים שלמים , ועתים אפילו תוכחת זעם . עמי המערב מסוגלים להתעלל זה בזה , אבל למזלם אין ביכולתם לדון זה את זה . אומה גדולה , המעורה בחיי העולם של ר , תקופת החדשה על ידי תרבותה , עלילותיה וקורותיה , אינה מטה אוזן לא לקטיגורית ולא לסניגוריה עליה » היא מוסיפה לחיות את חייה , בין שחכמי העיון מסכימים ובין שאינ...  To the book