פרק שביעי: חיי הבית

לאחר הדיון בחברותיות ראוי שנסקור גם את חיי הבית שבתקופת הריניסאנס . בדרך כלל נוטים לראות את חיי המשםחה של האיטלקים בדורות ההם קחשוכי תקנה , מחמת ר פריצות המרובה שדבקה בהם , ועוד נשוב לדון בצד זד . של העניין בספר השישי של חיבורנו . לפי שעה נסתפק ברמיזה , שהניאוף בארץ זו , כל זמן שמצומצם היד . בגדרימ מסויימים , לא היתה השפעתו על חיי המשםחה כה הרסנית , כמו שהיתה בארצות הצפון . חיי הבית שבתקופת ימי הבינים באירופה היו פרי הנימוסים המקובלים בעם , או לשון אחר , הם היו בריה טבעית נאצלת , שפרנסתה על הכוחות המניעים שבהתפתחות העמים ועל השפעתו של אורח החיים התלוי במעמד וברכוש . מעמד האבירים בתקופת פריחתו לא היתה דעתו פנויה לחיי הבית ; חיי האבירים היו בנדודיהם על פני חצרות השליטים ושדות מלחמה $ הערצתם ואהבתם נתונה היתה תדיר לאשר . אחרת , ולא לעקרת ביתם , והליכות החייט בטירת המשפחה מופקדות היו ביד המקרה . עד שבאה תקופת הריניסאנס וניסתה לראשונה לערוך גם את חיי הבית במשטר מכוון , כעץ מעשה אמנות ויצירה . ההתפתחות היתירה של ההבנה בענייני הנהלת המשק ( עמ' ( 61 והשיטה המושכלת בבניין בתים סייעו בידה , ואו...  To the book