פרק שישי: מעמדה של האשה

להבנת צורותיה העליונות של החברותיות בימי הריניסאנס עלינו גם זאת , כי האשה שווה היתה לגבר בחשיבותה . אין אנו צריכים לכלל טעות מכוחן של אותן החקירות המפולפלות , שעתים יש בהן פנייה של זדון , על נחיתות ערכו המדומה של המין היפה , שאנו כאן וכאן אצל סופרי הדיאלוגים , ואף לא מכוחן של הסאטירות מעין הסאטירה השלישית של אריוסטו , הרואה את האשה בחינת ילד מגודל ומסוכן , שהגבר חייב לטפל בו בשום שכל ולעולם לא יעלה בידו לגשר על פני התהום שבינו לבינה . אמנם יש בדבריו של אריוםטו קורטוב * [ האופירה נולדה בפירינצה , בסוף המאה הס'ז . הדחיפה הראשונה לצמיחתה ניתנה בשנת 1581 על ידי דיאלוג על המוסיקה היוונית מאת וינצ'ינצ'ל גאלי ליאי ( אביו של התו י כן . ( מביתו של זה נתעוררה בחברת חובבים אצילים , שנקראה 3 שם , camerat השאיפה לזווג את הדראמה אל המוסיקה ולהחיות בדרך זו את הטראגידיה העתיקה . מתוך זיקה לשאיפה זו חיבר אימיליו קאוואלירי . משנת 1590 ואילך , כמה מחזות זימרה קטנים ואף השמיע אותם ברבים , ובשנת 1597 אף הוצגה , בבית סרטי בפירינצה , אופירה קטנה ממש ( והיא הראשונה , ( בשם , 'דפנה' מאת יעקב פירי ( המלים מאת ...  To the book