פרק שישי: תיאורי אופיים של עמים וערים

ביחד עם תיאור הדיוקנאות של אישים בודדים צומח ועולה גם כשרון השיפוט והתיאור לפרצופיהם של קיבוצי אוכלוסים שלמים . בתקופת ימי הביניים רגיל היה הדבר בכל ארצות המערב , שערים , שבטים ועמים היו מקנטרים זה את זה בדברי לעג ושחוק . ועל פי רוב היה בדברים אלה גרעין של אמת שניתן בצורה מוגזמת של העווייה . אבל האיטלקים הצטיינו מאז ומעולם בהכרתם את ההבדלים הרוחניים שבין עריהם ונפות ארצם השונות ו גאוות בני האדם על חן מקומם , שהיו האיטלקים שטופים בה ככל שאר העמים של ימי הביניים או אף יותר מן האחרים , השכימה להתגלות גם בספרות אגב זיקה למושג התהילה הנפוץ ברבים ; בהקבלה לאמנות הביאוגראפיה צומח גם מדע הטופ 1 גראפיה ( עמי . ( 114 והנה אותה שעה שכל עיר בעלת ערך כלשהו התחילה מקלסת את עצמה בחרוזים ובפרוזה , קמו גם סופרים , שהיו מתארים את כל הערים החשובות וקיבוצי האוכלוסים החשובים בכרך אחד . עתים בכובד ראש ועתים בדרך לגלוג , ועתים גם בצורה כזו , שניטשטש ההבדל בין כובד הראש והלגלוג . לכאן שייך , מלבד כמה קטעים מפורסמים מן "הקומידיה ' 'האלוהית הספר Dittamondo של אוןירטי ( קרוב לשנת . ( 1360 בו נזכרו בעיקר כמה עניי...  To the book