פרק ראשון: המדינה באיטליה והפרט

טבען של המדינות הללו , בין שהיו קהיליות ובין שהיו משטרי עריצים . היה האדיר שבגורמים . אם כי לא הגורם היחידי , להתפתחותו המשכימה של האדם כדי צורתו של אדם מודרני . וכאן שורש הדבר . שהאדם האיטלקי נעשה בכור הבנים של אירופה בת ימיגו . בימי הביניים היו שני צדדיה של התודעה האנושית - זה הפונה אל העולם וזה הפונה אל נפש האדם עצמו - כאילו מעולפים בצעיף אחד של הזיה או דמדום . אותו צעיף רקום היה אמונה ותהיית ילדות ודמיונות שוא » מבעדו נשקםו העולם וההיסטוריה בשלל צבעים מופלאים , ואולם האדם לא הכיר את עצמו אלא בצורת גזע , עם , מפלגה , אגודה , משפחה , או בכל צורה שהיא שיש בה מן הכוללות . באיטליה נתרחש הדבר לראשונה , שצעיף זה נידף ברוח » כאן ניעורה מידה אובייקטיבית של הסתכלות וטיפול במדינה ובכל שאר ענייני העולם הזה בכלל : ואולם בצדה של זו התעוררה בכל כוחה המידה הסובייקטיבית » האדם נעשה לפרט ( אינדיבידואום ) רוחני וכך הוא נודע לעצמו בהכרתו . כיוצא בזה התנשאו לפנים היווני על פני הבארבארים והערבי הנודע לעצמו בבחינת פרט על פני תושבי אסיה האחרים , הנודעים לנפשם רק כבני גזעם . לא יהיה קשה להוכיח , שהתנאים המ...  To the book