פרק עשירי: האפיפיורות וסכנותיה

עד עכשו , תוך בירור אופיין של המדינות האיטלקיות בכללותן . ל 8 טיפלנו באפיפיורות ובמדינת הכנסיה אלא אגב גרר , שכן הן יצירות מיוחדות במינן . דוקא אותה תכונה המוסיפה ענין למדינות הללו , כלומר השאיפה להגביר ולרכז את אמצעי השלטון , אינה מצויה במדינת הכנסיה אלא במידה מועטה . מכיון שהשלטון הדתי מסייע כאן תדיר לחפות על ליקוייו של השלטון החילוני ולמלא את חסרונו . כמה נסיונות חמורים עמדה בהם המדינה בת המבנה הזד . במאה ר . י * ד ובראשית המאה הט '' ו ! משחלפה האפיפיורות בשבי לדרום צרפת , עמדה כל החטיבה בתחילה להתפרד לחלקיה , אבל ברשותה של אביניון היה כסף וצבא ואיש אחד גדול במדיניות ובעניני מלחמה , הוא הספרדי אלב 1 רנ 1 ז ' , שחזר וכבש את מדינת הכנסיה . הסכנה להתפוררות גמורה גדלה עוד יותר בשעה שנוסף [ תיל אלוואריז דה אלבו " רנןיז ( משנת 1310 בערך עד , ( 1367 כומר שהועלה לדרגת השמן בשנת . 1350 שלוש שנים לאתר מכן שלחו אינוקנסיוס הרביעי . שישב בגלות אביניון , כ 1 יר לאיטליה על מנת שישיב את האפיפיורים על מדינת הכנסיה , ובמשך תשע שנים פעל אלבורנוז בסקחות ובמרץ עד שה » ליח להכשיר את הדרך לשיבת הקוריה לרו...  To the book