פרק שמיני: מדיניות־החוץ של מדינות איטליה

כשם שהיו רוב המדינות האיטלקיות במערכי חייהן הפנימיים מעשי אמנות' כלומר יצירות מותקנות בכוונה תחילה וביישוב הדעת ומבוססות על יסודות גלויים לעין שנערכו מתוך חשבון מדויק , כך היו בהכרח גם יחסיהן ביניהן לבין עצמן וכלפי ארצות חוץ בחינת מעשה אמנות . דבר זה , שהמדינות הללו רובן ככולן התכוננו מתוך גזילות שלטון חדשות בערך , היה להן למפגע קשה יין ביחסיהן כלפי חוץ ובין בחייהן הפנימיים , אין ביניהן אף אחת שתודה בקיום חברתה ללא תנאיו אותו משחק המזל , שהיה מסייע בייסודו של השלטון וחיזוקו בתוך המדינה האחת , פועל היה גם כנגד השכן . הן לא תמיד תלוי הדבר בעריץ עצמו , אם יתנהג בנחת או לא . הצורך בהתרחבות ובתנועה בכלל הוא מתכונתם של כל השליטים שתפסו את השררה שלא כחוק . וכך נעשתה איטליה מכורתה של '' מדיניות חוץ * , שנתפשטה קמעה קמעה גם בארצות אחרות ומילאה את מקומו של מצב חוקי מוכר . הטיפול בענינים בינלאומיים מתוך אובייקטיביות גמורה , הפנויה ממשפטי הקדט וגם מהיסוסים מוסריים , מגיע לעתים לידי מידה של שלימות , עד שהוא נראה בעינינו נאה ונשגב , ואולם בכללותו הרי הוא עושה עלינו רושם כתהום שאין לה סוף . כל אותם ה...  To the book