פרק שביעי: הריפובליקות

א . ויניציה היה זמן ובתחומן של ערי איטליה צמח וגדל עד למעלה העליונה אותו כוח חיים . העושה את העיר למדינה . כלוט לא היה חסר אלא שערים אלו יתאגדו לאגודה אחת גדולה ; רעיון זה היה חוזר ומופיע באיטליה מזמן לזמן , אם כי היה פושט צורה ולובש צורה אגב חליםותיו השונות . בתקופת ההיאבקות שבמאה הי"ב והי '' ג הגיע הדבר באמת לידי התהוות אגודות עריס , גדולות ורבות כוח למלחמה , וסיסמ 1 נדי מאמין , כי בזמן שהברית הלומבארדית התקינה את הכנותיה האחרונות להילחם בבארבא רוסה- היתה שעת כושר למדינות הערים באיטליה שיתאחרו לברית כללית אחת . ברם , התקיפות שבערים כבר סיגלו לעצמן קווי אופי מסויימים , שבגינם נעשה הדבר לבלתי אפשרי : בבחינת מתחרות על שדה המסחר השתמשו זו לגבי זו באמצעים קיצוניים ביותר , ואת הערים החלשות שבשכנותן לחצו עד כדי שעבוד גמור ) כלומר , שהללו סבורות היו שכוחן עמהן לשמור על עמדתן ביחידות ולהתקיים בלי עזרת הכלל , ובזה הכשירו את הקרקע לשלטון כפיה מכל סוג אחר . ושלטון הכפיה קם והיה בשעה שמלחמותיהן של מפלגות האצילים גם ביניהן לבין עצמן , וגם כנגד האזרחים , עוררו את הגעגועים על שלטון איתן , וגייסות ה...  To the book