פרק רביעי אל השבט השמי־המערבי

מצטמצם אני בחומר השמי המערבי , כיוון שעדיין אי אפשר להכריע בשאלה , אם — והוא אשר נראה לי — כינוי האל מלך או מלך מחזיר אותנו אל קדמות התקופה השמית י , או אם מן הפיניקים הגיע אל הארמים , העמונים , המואבים והישראלים , ואילו אצל הערביים הדרומיים נתהווה בפני עצמו —הנחה שאמ נם קשה להגן עליה מבחינת תולדות הדתות , ובוודאי שאין להסיח את הדעת גם מכינוי האל הבבלי מלך , שאם אמנם פירושו 'יועץ' בלבד אין לראותו כמנותק לחלוטין מן הכינוי הנדון . 3 על כל פנים חילוקי המשמעות הם גדולים כל כך שדים להצדיק את צמצום הדיון בעולם השמי המערבי . 4 מלך , כמו בעל , הוא מושג של יחס , בעוד שהמלה השמית הכללית ביותר לאלוהות , אל , היא מושג של הופעה . שלושתם מושגים הם , ולא שמות פרטיים , ושלושתם , על ידי קישורם המתהדק והולך למלה מגדירה , בין שם תואר בין שם עצם סומך , נוטים להתייחד לכדי אישיות נקובה בשם . ואולם 'אל' הוא העוצמה המופיעה כשהיא לעצמה המופיעה כשהיא פועלת , אלוהית וסופה בדמות אישית , ואילו בעל ומלך הם עוצמה אישית ביחס אל משהו , מורים הם , כיצד ועל מה עוצמת העוצמה . הבדל מעמיק עוד יותר בתחום התהוותם . 'אל' שו...  To the book