|
|
בדרך כלל , כשעגנון כותב על תקופה קודמת , שבעצמו היה לה עד ראייה או חוויה , הריהו משתדל להחיותה לפנינו כפי שהוא ראה וחי אותה באותם הימים , וכד אנו יכולים לעמוד על שינויי היחס שלו לגבי תופעות שונות . למשל , שינוי היחס שלו לבעיית ההכרעה בעניין ההברות ובחירת ההברה הספרדית בולט מיד כשאנו משווים את 'בנערינו ובזקנינו' מתקופת בוצ'אץ' עם 'תמול שלשום' מתקופת העלייה השנייה . אולם יש נושאים מספר שבהם לא חל כל שינוי בגישתו היסודית של עגנון , ולעתים נדמה לך שעגנון עבר על מידתו וכפה דעות מאוחרות שלו על תקופה קודמת . חושבני שדוגמה בולטת היא יחסו לאליעזר בן יהודה M ( ור' להלן בפרק ג . ( ב'תמול שלשום' מוצאים אנו כמה רמיזות ברורות לבן יהודה הנושאות בחובן לעג מרובה , לרוב מוסווה בצעיף דק , כפי שנפרש בפרק הסמוך , וכן בסיפורים אחרים . דברים גלויים יותר נמצא בניתוח שיחתנו עם עגנון . אולם גם הסיפור ' בנערינו ובזקנינו' אינו פנוי מיחס זה . גם בו יש כמה וכמה 'נושאי שלחים' נגדו , אף על פי שאין שמו מוזכר במפורש . בפרק כד 'בשבח ספרותנו המודרנית' שבח' ) יקר וגדולה לספרותנו המודרנית' — במה' ( 1920 לומדים אנו להכיר את...
To the book |
|
|