נספח שני

מיכאל אנג'לו והתנועה הניא 1 אפלטונית בכל הפרקים הקודמים נתקלנו בעניין זה של זיקת מיכאל אנג'לו לזרמים הפילוסופיים והתיאולוגיים של הניאו אפלטוניות . מן הראוי לסכם כאן הערות מפוזרות אלה בסקירה תמציתית , שאינה מתכוונת , כמובן מאליו , למצות נושא גדול זה , כי אם רק לציין את פרקיו העיקריים . כבר בני זמנו עמדו על כך , כי שירתו של מיכאל אנג'לו חדורה תפיסות ניאו אפלטוניות ! מדע האמנות המודרני רואה בזיקה זו את היסוד הרוחני העיקרי במפעלו ו * אנו אמנם יודעים , כי גם מקורות אחרים הזינו את רוחו של מיכאל אנג'לו : ידיעתו את דאנטה היתה , כאמור כבר , שם דבר , וכתיבתו ( בשירה ובפרוזה ) מלאה אסוציאציות משירי פטרארקה . סופרים אלה חיו ויצרו בתקופות שקדמו לחידושה הגדול של האפלטוניות בפירנצה במאה הט"ו , שבמרכזה עמד מארסילי 1 פיצ'ינו . אולם גם את יניקתו הספרותית מהם קיבל מיכאל אנג'לו במיצוע . 'אפלטוני' דווקא ההשתקעות ב'קומדיה האלהית' של דאנטה מן ההכרח שהעמיקה בו את העניין בתורות 'האקדמיה האפלטונית' של פירנצה . שכן במאה הט"ו לא קראו את דאנטה בלי פירוש , המפענח את הרזים התיאולוגיים הסתומים בשירה גדולה זו . והנה ...  To the book