|
|
א אנו באים לדון עתה בתפיסת המוות וגילומה הפלאסטי של אותה תפיסה כפי שהיא עולה בתקופה האחרונה לחייו ולמפעלו של מיכאל אנג'לו . כאן' שלא כמו בשלבים הקודמים , מועטים הנתונים שבהם יכול הדיון להאחז . יצירות אחדות בלבד , וכולן בלתי גמורות , מגלמות את התימאטיקה הנדונה כאן . המבקש למצות את אופיין המיוחד של אותן יצירות מועטות , שתוכנן הוא המוות , ולהבין את העדות המשוקעת בהן , מן ההכרח שיראה אותן במכורתן האישית והאמנותית . בשלב יצירתו האחרון נתון היה מיכאל אנג'לו בעיקרו של דבר למשימותיה של הארדיכלות המונומנטאלית . מפעליו הגדולים בתחום זה העסיקוהו בעשרים השנים האחרונות לחייו מכוח התחייבויות חיצוניות , בעיותיה של הארדיכלות מהוות גם את מוקד עיסוקו הרוחני והעיצובי בתקופה זו 1 שנת 1547 מהווה—כידוע לכל חוקרי הביוגראפיה של האמן—תמורה כבדת משמעות במפעלו הרב צדדי . המשימות הארדיכליות הגדולות ביותר בימי חייו הוצגו עתה לפניו , ומשנה זו ועד למותו נתון היה מיכאל אנג'לו לתיכנונם ולביצועם של אותם מפעלי הבנייה הענקיים , שהטביעו את חותמם בדמותה של העיר הנצחית רומא . בשנה זו מתחיל מיכאל אנג'לו לעצב את חזיתו של ארמו...
To the book |
|
|