ב. לשון חכמים לעומת לשון המקרא בתצורת השם

. 8 במקום הזה אני מתכוון להעמיד על שלוש הבחינות הנ"ל תוך נתינת הדעת לאחד מפרקי הלשון שחוקרי לשון חכמים עסקו בו אך מעט : המורפולוגיה של שם העצם , וראש לכול פרשת משקלי השם . המעיין בכלל משקלי השמות בלשון המשנה ומתאר אותם תיאור פרטני וכוללני כאחד יראה צורך להפריד בין השמות שנמצאים במקרא לאלו שאינם נמצאים בו . וכבר הראינו כמה קווים מבחינים בין שתי הקבוצות . השמות שאינם במקרא יש להם הרבה ייחודים משלהם , ולא נעסוק בהם כאן אלא ברמיזות קלות בלבד בסוף דברינו " . . 9 הפעם נתמקד בתמונה העולה מבירור עניינם של השמות שנמצאים במקרא ובלשון חז"ל . ברוב המשקלים אנו מוצאים שלוש קבוצות עיקריות : א . שאילות מקראיות ברורות , מעין מובאות שלשון חז"ל מביאה מן המקרא . כלומר שמות שאינם שייכים ללשון חכמים החיה , אלא ללשון הלמדנית של בית המדרש . ב . שמות שהיו רווחים הן בתקופת המקרא הן בתקופת חז"ל והיו משמשים בשתי חטיבות הלשון . אלו מתחלקים לשתי קבוצות משנה : ב - 1 השמות שצורתם זהה בשתי התקופות ; ב - 2 אלו שצורתם בלשון חז"ל אינה כצורתם בלשון המקרא . . 10 לפני שאבוא לפרט את דבריי אני רואה לציין בהדגשת יתר , שעיקר בי...  To the book