[ו] הערכת התופעה

. 15 אנו מוצאים אפוא צורות על דרך הארמית הנתונות במסורות הסופרים , כלומר כבר כתיבן ( בלא הניקוד ) מעיד על ארמיותן , כגון הצורות הוות , ציפונה . בשתיהן הלך הניקוד אחר הכתיב . ומוצאים גם צורות שמצד כתיבן הן צורות עבריות , כלומר גרפמות שהן זהות לחלוטין בעברית ובארמית , שננקדו על דרך הארמית : ךבת , מצאת , ימין . הצורה הרו ן עומדת בנתיים : מעיד עליה הכתיב , אבל היא באה מידיו של המתקן , שהוא כנראה הנקדן בכ"י ק . עיקרו של הדבר , מאחר שאין מדובר בתופעות שיש עליהן הסכמה של כל עדי הנוסח , אלא דוגמות מזדמנות כאן וכאן בכתב יד אחד ( על פי רוב כ"י ק , ( יש לראותן נטיעות זרות שנטעו מעתיקים ( הסופרים או הנקדנים של כתבי היד ) במשניות שהעתיקו . ולטעמי אין מקום להניח שמדובר בשימוש אותנטי במשנה , כלומר בצורות שחדרו ללשון חכמים , עוד בהיותה לשון חיה ; שלא כצורה ניתוסף , 47 המתועדת בספרות התנאים כמה וכמה פעמים בכל עדי הנוסח . מסתבר יותר שבצורות הנידונות כאן מדובר בהשפעות מאוחרות שהארמית השפיעה על מעתיקי הטקסטים . בכ"י ק מדובר בתופעות שהשאירו את רישומן גם במסירתו של הסופר וגם במסירתו של הנקדן . הדוגמה הבודדת...  To the book