א. הערות מבוא

. 1 חוקרי לשון חכמים בדור הקודם ובדורנו העמידונו על תחומים רבים המבדילים אותה הבדלה של ממש מלשון המקרא . שימת לב מיוחדת ניתנה לסוגיות של כתיב ולתקלות של כתב שנשתקעו במקורות לשון חז"ל . חוקרי הכתיב הבליטו הבלטה מרובה את הנטייה הגוברת למילוי הכתיב המאפיינת את כתבי היד של ספרות התנאים והאמוראים . במיוחד מושכות את הלב התופעות שאין להן זכר או מקבילה 1 של ממש בלשון המקרא , כגון שיקבל ( ק , פאה ב , ו ( x 2 ביו"ד אחרי ש' השימוש ; או שיארא ( ק , עירובין א , ח ; א , י , ( x 2 מיאשא ( פס , פאה ב , ו ) באל"ף באמצע התיבה 2 לציון התנועה a ועוד כהנה רבות . גם תקלות גרפיות מן הסוג של חילופי אותיות דומות זכו לתשומת לב מרובה , כגון חילופי כ / ב , למשל חבורות ( ק , ביכורים א , ב ועוד ) במקום חכורות ; או זי"ן ונו"ן סופית , לדוגמה האורן ( ק , חלה ג , ז ) במקום האורז . וידועים ביותר חילופי סמ"ך ומ"ם סופית , כמו ליסטימ / ליסטיס , אוצר בלום / אוצר בלוס . דברים אלה ושכמותם מזדמנים למכביר במחקרים העוסקים בכתבי יד ובדפוסים של ל"ח . אלא שאף כאן ניכרת נטייה להכללה ולהפרזה . תופעות רבות שהן ענייני הגה או תצורה ייחו...  To the book