ב. זיקת המשנה ללשון המקרא

. 3 עם ואת יש להדגיש שהתנאים , מחברי ספרות חז"ל , שיקעו מלכתחילה בחיבוריהם בהקשרים רבים ובטקסטים לא מעטים מילים וצירופים מלשון המקרא , או עשו שימוש בדרכי דקדוק המקרא . זיקה זו ללשון המקרא נתלבנה בכמה מחקרים 8 בצורה ראויה . המחקר העמיד על כמה צירים שהזיקה למקרא מתגלה בהם . הרי כמה מן הבולטים בהם : א . זיקה ללשון המקרא במשניות קדומות המגלות קשר הדוק למקדש ולעבודת הקודש ; מדובר במשניות שנתחברו כנראה במחצית השנייה של המאה הראשונה 9 לספירה , סמוך לחורבן הבית . ב . זיקת יתר למקרא בחומר לא הלכתי ; לענייננו כאן כל מה שאינו הלכתי ייקרא האגדה שבספרות התנאים . ג . פנייה ביודעין ובלא יודעין ללשון המקרא במקום שמהדהד פסוק מן המקרא בטקסט התנאי ; כלומר מדובר בזיקה בין טקסטואלית ברורה . אבוא לפרש את דבריי בקצרה בדוגמות מן המשנה ( לא יקשה לראות שיש דוגמות הנוגעות לכמה משלושת צירי הזיקה למקרא שנתפרטו כאן , ולא לאחד מהם בלבד . ( . 4 בידוע שמסכתות תמיד , מידות ושקלים וכן פרקים או הלכות אחדות ממסכתות אחרות הם מה שנתכנה משנה ראשונה , כלומר משניות שקדמו דורות אחדים למשנת למשל , מי שיידרש לכל מה שנכתב מאז מאמר...  To the book