[ג] כיון ש־ / מכיון ש־

. 32 אביא הפעם צורה ייחודית במשנה בכתב יד אחר , כ"י א . בידוע שהמילית כיון משמשת בלשון חכמים על כל חטיבותיה בשני תפקידים . האחד , והוא הנדיר , הוא השימוש שלה כתואר הפועל , במשמע 'מיד , בלי טורח / כפי שציינו בעלי המילונים - " ושני מפתחות אחד יורד לאמת השחי ואחד פותח כיון" ( תמיד ג , ו . ( השני , והוא עיקר שימושה של המילה , הוא השימוש כמילת הזמן המחברת שתי פעולות עוקבות ותוכפות זו לזו . הפסוק המשועבד פותח בכיון ש , והפסוק העיקרי עוקב לו ללא מילת חיבור ; כגון "כיון שבא לעונת המעשרות , מותר לקצצו" ( שביעית ד , י . ( במרוצת הזמן נתפתח בה במילית כיון ש גם שימוש שני , לציין שעבוד של סיבה , במשמע 'הואיל , 'ו כגון "כיון שאמר ערכי עלי , לא קבע לעצמו אלא שלושה 97 סלעים" ( ירושלמי בבא קמא ט , ו [ ז ע"א . ([ . 33 מי שנזקק למשנת ק ולכל כתבי היד האחרים - פא , לו , פר ועוד - יגלה , שהמילית במשנה היא לעולם כיון ש . וכך מוצאים גם בדפוסים , כעדות אוצרו הטוב של ח"י קוסובסקי . ואכן , כך היא משמשת כמעט בכל יתר החטיבות של ספרות התנאים ובעברית שבתלמוד הבבלי . אך לצדה מצעו את הצורה המורחבת במ"ם מכיון ש . ...  To the book