ב. לעניין הטיפוסים השונים של לשון המשנה

. 2 הסוגיה הראשונה הכרוכה בבירור הכולל של כתבי היד של המשנה נוגעת בריבוי פניה של לשון חכמים , למזער פניה של לשון המשנה . מו"ר פרופ' י' קוטשר תבע להעמיד את תיאור לשון חז"ל נוסח ארץ ישראל על כתבי יד מסוימים , "אבות טקסטים" כלשונו , ששמרו את לשון חז"ל במיטבה ובפניה המקוריים . לגבי לשון המשנה סבר קוטשר , שיש להשתית את המחקר על כ"י ק , שאותו הוא מצא "אב 4 , "טקסט מייצגו הנאמן של נוסח ארץ ישראל בה"א הידיעה . מתחילה הלכו רבים מן החוקרים בכיוון זה שסלל קוטשר - וכמעט בו בלבד . היינו , משנקבע מעמדו המועדף של כ"י ק החלו הכול משווים את הממצאים שבכתבי יד אחרים לממצאים 5 שהעלה קוטשר ושהעלו אחרים מתוך כתב יד זה . הכול נבחן מתוך זווית אחת : כמה קרובה מסורתו של כתב היד הנחקר למסורתו של ק . ליד הקביעה והציון "אב טקסט" שימשו קביעות אחרות , כגון , "טקסט נאמן" כפי שראה ג' הנמן לכנות את 6 כ"י פא , משמצא בו שמונה קווי לשון הזהים , או דומים , לאלה של ק . כן שימשו גם 7 הכינויים "מסורות טובות" או "מסורות פחות . "טובות . 3 אלא שהמחקר האובייקטיבי של כתבי יד שונים הלך בכיוונים אחרים . מחקר כ"י 8 ק וכתבי יד הדומ...  To the book