[ב] יבש/יבשה

. 17 נציין לגיליון נוסף מעין קודמו . שנינו במשנת כלים יז , יג ( יד : ( "כל שבים טהור חוץ מכלב המים מפני שהוא בורח . "ליבשה כמה מכתבי היד העתיקים מעידים כאן על צורה שונה מאשר ליבשה . פר עצמו גורס "מפני שהוא בורח , "ליבש אבל הגיליון מציע את החלופה ליבשה . הצורה ליבש נתמכת מעדותם של כתבי יד נוספים . כן גורסים כ"י פא , לייבש , _ ולו - ליבש ( בלא ניקוד ;( ולמעשה זו גרסתו של כ"י ק , אלא שהנקדן נשתבש כנראה בקראו לייבש . כנגד זה פס , ד"ר ות קוראים ליבשה . . 18 שימוש זה של יבש במשמעות 'המקום , 'היבש כלומר היבשה , לא מצאנו לו לפי שעה אח ורע בשום מקור אחר , לפחות לא בספרות התנאים ; על כן אין פלא שהוא מועד להידחות . ברם עצם השימוש עצמו אינו חורג , שכן העברית יודעת צורות בינוני המשמשות כשמות עצם מופשטים או אפילו כשמות פעולה . נזכיר כאן כמה מהם כגון עז : "יתר שאת ויתר עז" ( בראשית מט . ( 3 וגם המסורות המזווגות 7 ןל וחומר כנגד קול וחומר שבמסורות אחרות מזווגות למעשה שני שמות עצם מופשטים , ואין נפקא מינה אם קל זו נמשכה לטקסט במסורות מסוימות מצמד שמות התואר "קל , "וחמור "קלין . "וחמוךין בצירוף "קל וחומר...  To the book