א. דברי מבוא

. 1 מחקר לשון חכמים , שעשה צעדים גדולים בעשרים השנים האחרונות , מתרכז בעיקרו בלשון התנאים . רק מחקרים מעטים הוקדשו לחיבורים או לכתבי יד של חטיבות אחרות של ספרות חז"ל '; ואף בלשון התנאים עוסק המחקר ברובו הגדול 2 בלשון המשנה . מעמדה המרכזי של המשנה בספרות התנאים משתקף יפה גם בשתי עובדות : קיומם של כתבי יד לא מעטים , שלמים או מקיפים , של המשנה , וכן מאות כתבי יד מקוטעים פחות או מקוטעים יותר , כנגד מיעוט כתבי היד של החטיבות האחרות . זאת ועוד אחרת , זו החטיבה היחידה של ספרות התנאים שנתקיימה בה מסורת קריאה סדירה ברבות מעדות ישראל . כל אלה העמידו את מחקר לשון המשנה הרבה מאוד לפני כל החטיבות האחרות . ואכן היבול המחקרי הוא גדול : עשרות מחקרים , ביניהם יותר מעשרה ספרים , נתייחדו לבירורים כוללים בדקדוק לשון המשנה . . 2 ברבים מן המחקרים , ובפרט אלה שנתייסדו על כתבי יד עתיקים , ניכרת השאיפה לחשוף את קוויה הקדומים של הלשון המקורית . אין לך מחקר שאינו מנסה להעמיד על שינויים שדבקו בה במרוצת הדורות . דבר זה , שי"נ אפשטיין וח' ילון סללו את דרכיו במחקרי המופת שלהם , נתעצם במיוחד מאז מחקרו הגדול של מו"ר י...  To the book