. 17 אגב הבירורים הדקדוקיים בכל תחומי הלשון שבו ונתבררו כמה נושאי יסוד הקשורים במידת אחדותה של לשון חז"ל , ולא אזכיר כאן אלא את הבולטים שבהם . . 18 ( א ) מצד אחד עומדת תפיסתו הכוללת והמכלילה של סגל , שכרך בספרו את כל חטיבות לשון חז"ל בחדא מחתא , את לשון התנאים כולה ואת לשון האמוראים , זו שבארץ ישראל וזו שבבבל . גם ילון הלך בדרך זו . כנגדה עלתה התביעה להפריד בין לשון התנאים מכאן ובין לשון האמוראים מכאן , או במונחים שהעדיף קוטשר לשון חכמים א מול לשון חכמים ב , הראשונה משקפת את לשון חז"ל בעודה לשון חיה והשנייה הייתה לשון ספרותית בלבד - ובתוך זו להפריד בין לשונם של אמוראי ארץ ישראל ללשונם של אמוראי בבל . . 19 ( ב ) אף היו אבחנות בתוך החטיבות עצמן , באבחנה שהבדילו חכמים בין המשניות הקדומות לבין עיקר המשנה כפי שקבעו חוקרים בעבר ( כגון שניידר , ל' 113 2 111 גינצבורג ורי"נ אפשטיין (" ובהווה . היו חוקרים שניסו להשתית את האבחנות בלשון בתוך המשנה על מישורים וכן את מאמריה בתחום זה ( ראה פרטיהם ברשימה הביבליוגרפית , ( וממן , קראים העוסק בכתיבתם ובזיקתם לל"ח . 106 לטעמי אין כל משמעות לעובדה שבזבחים ...
To the book