מזמרה ומגל

במערכת כליו של עובד אדמה בארץ מתקופת הבית הראשון נכלל כלי ששמו נפקד בספרות של תקופות מאוחרות יותר , זכרו נעלם ושימושו כאילו נכחד לחלוטין- הכוונה למזמרה' כלי הנועד לזמירת הגפנים וממילא גם לכריתת זלזלים וענפים לצרכיו של אדם גם מחוץ הגפן . הפועל זמר ( שמקורו זמורה = ענף ) הוראתו קיצוץ ענפים וזמורות הועד קודם כל לפעולה הנעשית להשבחתה' ואף לעצם גידולה והתפתחותה התקינה , של הגפן כצמח תרבות מועיל . הטיפול בכרם כלל קודם כל' ובימים עברו כמעט אד ורק , זמירה ועידור . וכדימוי להזנחת הכרם , כהגדרה לנטישתו המשקית מופיעה במקרא העובדה "שלא יזמר ולא יעדר" ( ישעיהו ה' ' ו ) הפועל זמר שימש יסוד שורש ליצירת שם עצם מזמרה — כינוי לכלי בו מבצעים את מלאכת הזמירה . מלאכה זו נזכרת במקרא שלש פעמים ( ויקרא כ"ה , ג—ד » ישעיהו , 'ה ו ) ואילו הכלי , כלומר המזמרה , ארבע פעמים ולא דוקא בקשר לעבודתו המעשית של הכורם והלכותיה , כי אם גם בזיקה לנושאים אחרים , כי גם הביטוי ו"כרת את הזלזלים במזמרות" ( ישעיהו י"ח , ה , ( אין ליחד' או אין ליחס , בבטחה לגפן דוקא . ואילו שלש פעמים קשורה המזמרה בחזונות של שיבת ציון ואחרית הימים ...  To the book