הצעה לניצול מי הירקון לפיתוחה של סביבת יפו בימי מלחמת העולם הראשונה

על ניצול מי-הירקון להשקאה בקנה מידה גדול , ולשטחים נרחבים , חשבו כבר בימי שלטונו של מוחמד-עלי בשנות השלושים של המאה הקודמת . ראשוני פתחתקוה חלמו על שימוש יעיל ורב ממדים במי הנהר ( לפי השגותיהם הם דאז (! ותכננו להכניס את מימיו לאפיק נחל שילה ולהשקות את צפון-מזרח מאדמות המושבה . מחשבות ותכניות אלה לא הגיעו לידי מימוש , כמו שלא הגיעה לידי מימוש תכניתו של המהנדס פרנג י יה בראשית העשור האחרון של המאה הקודמת לשאוב ולהזרים בתעלות את מי הירקון להשקאה מרוכזת על שטח של יותר מעשרים אלף דונמים ( מטריים ) ולשלש את שטח מטעי ההדר בארץ י ) . ברא & יה המאה , ב- 1904 עובדה ע"י המהנדס נחום וילבוש ( אז וילבושביץ , ( הצעה מעניינת לניצול כוחם של מי-הירקון ליצירת בסים אנרגטי לפיתוח מפעלי תעשיה ביפו ופרדםנות בפתח-תקוה , על-ידי הפיכת טחנות קמח המופעלות במי הנהר לתחנות חשמל . ובמידה ויהיו קשיים מדיניים , החוקתיים ומינהליים להעביר במקום זרם חשמלי זרמי מים ממש בצנורות לפרדסים ולהפעיל בעזרתם טורבינות קטנות להנעת משאבות בבארות ולאחר הפעלת הטורבינות יעשירו מי ירקון אלה את הבארות עצמן . ( י . טרידל , אגרונום ומהנדס ,...  To the book