התפתחותה של ירושלים לאחר מלחמת השחרור

בהתפתחות השטח הבנוי של ירושלים בעת החדשה ניתן להבחין בשלושה שלבים לא רצופים . לראשונה נקטע הרצף בשנות ה 60 של המאה הקודמת , עם היציאה מחוץ לחומות , ולאחר מכן - עם חלוקת העיר בעקבות מלחמת השחרור . חלוקה זו מהצד הירדני והישראלי כאחד , הביאה בשנות ה 50 להתרחבות בלתי צפויה של העיר . השלב השלישי , עם איחוד ירושלים ב , 1967 הביא לראשונה לאי רציפות מתוכננת בבינוי העיר . ראינו שבתקופת המנדט חל גידול באוכלוסיית ירושלים ב 100 , 000 תושבים ( מ 63 , 000 ב 1922 ל 165 , 000 ב . ( 1946 במשך עשרים השנים הבאות ( עד סוף , ( 1968 גדלה אוכלוסיית ירושלים לכדי 275 , 000 נפש - גידול של . 66 % באשר לאוכלוסיה היהודית בלבד , הרי שהגידול היה מרשים אף יותר . במפקד האוכלוסין ב 1948 נמנו 83 , 984 תושבים בעיר החדשה - רובם המכריע יהודים ' . בסוף 1968 הגיע מספר היהודים ל , 217 , 230 שהם 75 . 10 / 0 מסך תושבי העיר על שני חלקיה באותה תקופה . מכאן שהגידול באוכלוסיה היהודית במשך עשרים שנה הגיע לכדי ! 159 ° / 0 בפועל הגידול הממוצע הכללי באובלוסיה בשני חלקי העיר היה קרוב ל . 66 ° / 0 במלחמת ששת הימיבו נטש אחוז מס...  To the book