|
|
במערכת ההיפוכים של המחזה הפורימי מצאנו התייחסות לחיי הגוף , למין ולסקטולוגיה , שהועתקו מהתחום הלימינלי של החגיגה למוצר הלימינוידי שלה . גם מוות ותחייה הם יסוד החוזר על עצמו בצורות שונות בחגיגות מטיפוס הסטורנליה , הקרנבל האירופי וחגיגות השוטים , הלובש לעתים צורה של הכתרה נלעגת והדחה . הריטואל האמביוולנטי מתבטא בעולם הקרנבל בגרוטסקיות המאפיינת את מוצריו . טרנר , הנדרש , כאמור , בהרחבה לשלב האמצעי של הלימינלי ולהתנהגות הסימבולית המוצאת את ביטויה בהיפוך הסטטוס , באיקונוקלזם הפרודי ובמסכות , מוצא שהלימינליות קשורה גם במוות . הריטואלים קשורים במטאפורות של הריגה או מוות ומסתיימים בלידה סמלית מחדש . בפורים שפיל נפרש לפנינו בין הסמלים והפעילות הדומיננטית של ההיפוך מערך הסמלים הניגודיים של מוות ותחייה . במחזות הנשענים על סיפור המגילה מהווה צמד הסמלים הזה תבנית מרכזית . התבנית של מוות ותחייה או סכנת השמד מול רווח והצלה מקשרת גם מחזות בנושאים אחרים לחגיגה הפורימית , שבה ההיפוך הקרנבלי של הנפילה וההתאוששות קשורים בחג עצמו . כאמור , מעלה הפורים שפיל המסורתי נושאים תנ"כיים . מחזות כמו "חכמת , "שלמה "...
To the book |
|
|