ב. קרנבל

ראינו כי יסודות סטורנליים ומנהגים שניכר בהם המוצא הסטורנלי של חג הפורים קיימים מימי ישיבת העם על אדמתו , הן בחומר הספרותי — המגילה —והן במנהגים הארכאיים , ועיקרם ביזויו של המן . בימי הביניים המאוחרים ובראשיתה של העת החדשה הפיח החיזיון הקרנבלי של עמי אירופה חיים חדשים בחגיגה היהודית . החוגגים לקחו לעצמם חירויות נוספות ו"הרחיקו , "לכת וכך התחזקו האלמנטים שפיתחו את המנהגים הלימינליים למוצרים לימינוידיים . הקרנבל , בווריאציות המקומיות שלו , היה החג העממי החשוב בחגי השנה , בייחוד בדרום אירופה , סביב אגן הים התיכון , בעיקר באיטליה , בצרפת ובספרד , אך גם בגרמניה ובארצות נוספות . עונת החג החלה בדרך כלל בינואר , לעתים בסוף דצמבר , והפעילות גברה לקראת תקופת הצום , שהקרנבל היה ניגודו . הקרנבל העלה על נס את השחרור הזמני מן האיסורים , והסיר את מגבלות ההייררכיה המעמדית החברתית . ההתרה הזמנית הזאת של האיסורים באה לידי ביטוי בצורות קומוניקטיביות שלא היו אפשריות בחיי היום יום . האנתרופולוגים תיארו את 42 באחטין , רבליאס . 43 מקור המושג "קרנבל" אינו ברור . ייתכן שהוא קשור להיבט הנוצרי של הפסטיבל ונובע ...  To the book