ד. משמעותה של המורשת הקלאסית

נקודת מוצאו של וארבורג היתה אמנות הריניסאנס' ובמיוחד יצירתו של בוטיצילי . עבודת הדוקטור שלו מוקדשת לשתי יצירותיו הנודעות של בוטיצ'לי ( ילידת אפרודיטה' ( 'האביב'ו והבעיות שהועלו באותה עבודה ראשונה העסיקו את וארבורג כל ימיו' ונעשו נושאים מרכזיים במה שנקרא לעתים קרובות 'האסכולה של וארבורג / ראוי לזכור' כי במאה התשע עשרה המאוחרת נחשב בוטיצילי כמבטא המובהק והצרוף של רוח הריניסאנס' כפי שהבינו אז רוח זו ; מחברים רבים הדגישו את הקווים האלגאנטיים של הצייר הפלורנטיני , את עדינות יצירתו ואת היופי המעודן של דמויותיו . כל אלה נראו לרבים מאנשי המאה התשע עשרה כיסודות אופייניים לריניסאנס בכללותו ובקווים טיפוסיים של תחיית האמנות הקלאסית . וארבורג שאל : מה בדיוק ביקש בוטיצ'לי באמנות הקלאסית ומה נטל ממנה בפועל ? מה היו הצורות והמוטיבים הסגוליים שאותם שאל מן האוצר הקלאסי ? ומבלי שנתכוון לכך מלכתחילה נתרחבו שאלות אלו והיו לבעיה גדולה אחת : מה משמעותה של המורשת הקלאסית בכלל ? הבדיקה המפורטת של מה שנטל בוטיצילי מן האמנות הקלאסית הביאה לתוצאות Hering , Vber das Gediichtnis als einc allgemeine Fiinktionderorg...  To the book