ריכוז הדעת של מחקר האמנות על האספקטים הצורניים שבה , כתופעה שהיא אוטונומית מיסודה' הגיע לידי ביטוי מובהק ומגובש במפעלו המפורסם של היינריך ולפלין . ( Wolfflin ) באחד מחיבוריו המאוחרים אנו קוראים : 'באמנות קיימת התפתחות פנימית של הצורה . אף-על פי שראויים לשבח המאמצים להזקיק את שינוי הצורה הבלתי פוסק אל שינוי התנאים של העולם הסובב , ואף על פי שהאופי האישי של האמן והמבנה הרוחני חברתי של תקופה הכרחיים הם לשם פירוש קלסתר הפנים של יצירת האמנות' הרי אסור לנו שנתעלם' כי לאמנות — או מוטב שנאמר . לדמיוךהצורה המעצב — חיים משל עצמה והתפתחות משל עצמה ... בדברנו על התפתחות אנו מתכוונים לצמיחה מתוך כוחות עצמיים' צמיחה מתוך הפנים החוצה' והתפרטות התממשות חוקית של מה שנתוןי . 1 דברים אלה' שנאמרו על ידי ולפלין הבוגר , מסכמים יפה את הכיוון העיקרי של תפיסתו . לתפיסה זו נועדה השפעה מעמיקה ונרחבת' השפעה שעוצמתה והיקפה מפתיעים . בהכרח אתה אומר , כי השפעה זו לא היתד , אפשרית אלמלא ביטאה תפיסתו של ולפלין מגמה כללית ומקפח' שהיתה מושרשת בחיי הרוח ובהערכת האמנות של התקופה . מן הראוי להתחיל את עיונינו הקצרים בשיטתו ...
To the book