א. שתי מגמות בהגותו על האמנות

בתולדות המחשבה של אירופה בזמן החדש ידוע יוהאן גוטפריד הרדר ( Herder ) מן הדמויות הרב צדדיות ביותר של תקופת ההשכלה , בעיקר כאחד המכוננים של הגישה ההיסטורית בחקר ובפירוש התרבויות . כל תקופה' האמין' מן הדין שתהא נערכת לפי קריטריונים פנימיים משל עצמה ; תרבותו של כל עם יש לה ערך סגולי שאינו ניתן להשוואה לערכה של כל תרבות אחרתי . מתוך תפיסה זו גם פירש תופעות והתפתחויות שונות של האמנות . בסיומה של המאה השמונה עשרה' בעיקר בעקבות השפעתו המפרה והמהפכנית של וינקלמאן' הפכה' כידוע' האמנות החזותית ( הציור והפיסול ) לאחד הנושאים הנדונים תכופות בחיי הרוח' בספרות ובפילוסופיה של גרמניה . חל ק פעיל באותם דיונים לקח לסינג , שטבע את חותמו על מגמות המחקר של המאה התשע עשרה . 2 תרומתו של הרדר לבירור בעיות האמנות החזותית לא זכתה לתהילה כה רבה' אולם עיון מעמיק יותר בכתביו השונים מעלה' כי יש לראותו כאחת הדמויות המרכזיות בהתפתחותה של ההגות האסתיטית . בהתפתחות זו עומד הרדר על פרשת דרכים בין המסורת המחשבתית' שנמשכה ברציפות מאז הריניסאנס והגיעה לשיאה במפעלו של וינקלמאן' לבין עלייתן של מגמות חדשות' שהגיעו לידי גיבושן...  To the book