השאלה כדבר מהותו של הסגנון אינה מעסיקה את היסטוריוךהאמנות בלבד' גם אם ניתן לשם העצם 'אמנות' פירוש רחב ביותר . שכן משתמשים אנו במונח 'סגנון' בתיאורם ופי רושם של תחומי חיים רבים' של חברה' מנהגים ויצירת תרבות כללית . אתננו מדברים על סגנון של לבוש , אך גם על סגנון של חשיבה ושל תרבותה מכאן שחוקרים בתחומים שונים תרמו תרומתם להבהרת משמעותו של סגנון . מכל מקום ברור כי הוראתו של המושג 3 על הסגנון במשמעותו הרחבה השווה A . Kroeber , Style and Civilization , Berkeley 1963 ' סגנון' אינה חד משמעית ופשוטה' וכי אין אנו יכולים ליטול הגדרה מוכנה וקבועה ולהשתמש בה בתחום העיון שלנו . כפי שהראה מאיר שפירא במסתו המאלפת 'סגנון / אין הסגנונות מוגדרים בדרך כלל שיטתית או בדרך של קונסטרוקציה מופשטת' אלא על פי רשמים ואסוציאציות של הצופה . האתימולוגיה של השמות המציינים סגנון בלשונות האירופיות העיקריות ( Stil , style ) מעלה עניין' שיש בו זיקה כלשהי לדרכי העיצוב באמנות החזותית . כל השמות האלה נגזרו מן המלה הרומית , stilus המציינת את המקלון המחודד שבו היו חורתים על גבי לוח המצופה שעווה' כלומר' שהיו כותבים בו . השימו...
To the book