(ד) המאה השש־עשרה

1 המאה הט '' ז היתה תקופה פורייה מאוד בתחום הנידון שלנו . על אף הסכנה הכרוכה בדיבור המכליל על פרק זמן גדול , שבהכרח רבים בו הגוונים והמגמות , הרי נראה שרשאים אנו לומר , כי במאה הט"ז עמדה בעיית ההבעה במרכז עניינם של אמנים והוגים . הריפורמאציה שכנגד במחציתה השנייה של המאה , שדובריה ראו ביצירה האמנו תית כוח דוחף להתייחדות ולחוויה דתית , תרמה לקביעת מקומה המרכזי של ההבעה בעיונים האסתיטיים . המחברים של תקופת הרי פורמאציה שכנגד לא תפסו אמנם את היסודות ההבעתיים של יצירת האמנות כערכים אבטונומיים 1 ההבעה נראתה להם שלובה ללא היפרד בתיאור הנאטוראליסטי המשכנע . נזכיר כאן רק לדוגמה את חיבורו המפורסם — שהיה בעל השפעה רבה בזמנו — של ג'יליו . ( Gilio ) ג'יליו מותח ביקורת על האמנות של הריניסאנס בעיצומו משום שלא הבליטה במידה מספקת את הסגולות האכספרסיביות של הנושא המתואר , דמותו של ישו בתמונה של סבאסטיאנו דל פיומבו , המ תארת את , 'ההלקאה' היא רק גוף עירום יפה . בניסוח דראמאטי מאוד אומר ג'יליו , כי בתיאורן של עלילות העינויים של הקדושים 70 ליאונארדו , מסכת , . 86 והשווה גם . 87 71 ליאונארדו , מסכת , . ...  To the book