אצל אלברטי , מכוננה של תורת האמנות בריניסאנס , מוצאים אנו רק הערות מעטות על ההבעה , המפוזרות בכתביו על הציור והפיסול . אולם הערות מעטות אלה הן בעלות חשיבות מרובה לדיוננו . שכן מתוכן אנו לומדים כיצד ראה הריניסאנס המוקדם את ההבעה , ומתוך אילו מקורות שאבה תקופה זו את השקפותיה . הערותיו של אלברטי אף מאפשרות לנו להעריך בפרופורציה נכונה את התמורות המעמיקות , המציינות את השלבים המאוחרים יותר בהתפתחותה של סוגיה זו . נקודת מוצאו של אלברטי — כנקודת מוצאם של הומאניסטים רבים — היא התורה העתיקה בדבר הקירבה הפנימית שבין הציור והשירה , היא התפיסה שהיתה ידועה בנוסחה . Ut pictura poesis תיאוריה קלאסית זו אמנם לא נשתכחה מכול וכול בימי הביניים , אולם רק בריניסאנס הגיעה לפריחה מחודשת וגדולה . * ההשוואה R . Lee , 'Ut pictura poesis : Humanistic Theory of Painting ' , The Art Bui- 4 letin , XXII , 1940 , p . 197 ff . הידועה בין הציור והשירה נותנת נקודת אחיזה מסוימת לחקירת ההשקפות על ההבעה באמנות החזותית , כיוון שבין ערכיה העיקריים של השירה נמנית הסגולה לעורר בקורא חוויה עזה . סגולה זו , כך טוענים המחברים של...
To the book