|
|
הזיקה של הפואמה אל הפרוזה בת הזמן וההזדקקות לתחבולותיה ולמתכונותיה , היא תופעה המגיעה לשיאה עם הופעת שורה של פואמות , השונות אמנם זו מזו במושא הביקורת ובאידיאולוגיה החברתית שלהן , אך להן תכונה ז ' אנרית משותפת - סטרוקטורה של רומן . הבולטות שבפואמות אלה הן 'חיי משורר עברי ' לי " ל פרץ , ( 1877 ) 'אלחנן ' ליהל"ל ( תרל"ז ) ו ' שני יוסף בן שמעון ' ליל"ג . ( 1880 ) הפואמה של פרץ אמנם התפרסמה באסופה המשותפת לפרץ ולחותנו ג " י ליכטנפלר , אך את השיר הזה כתב פרץ עצמו ( ראה פרידלנדר , . ( 1974 במקום אחר י"א קלוזנר ( תשי"ב , עמ ' ( 331 מתאר גם פואמה בלתי ידועה של פרץ 'השרפה . ' לפי תיאורו , פואמה זו בנויה אף היא כרומן . ראשיתה של מגמה זו - השימוש בקטיגוריות של הרומן - בפואמה 'קוצו של יוד . ' ואולם , הפואמה של יל"ג שונה מן הפואמות שבהן מדובר משתי בחינות חשובות : האחת - אורכה . בהשוואה אליהן זוהי פואמה קצרה . השנייה - המבנה הפואמטי החוזר , האופייני ליל"ג : החתירה אל סצינה דרמטית כשיאו של המהלך , כ ' חוד החנית ' שלו . במתכונת הספציפית הזו מושג , על אף השימוש בקטיגוריות של הרומן , אפקט של מהלך עלילתי...
To the book |
|
|