|
|
פאריס , הנאווה בערים , יש לה יופי מיוחד לכל עונה . בחודש יוני , כשהאביב מפנה מקומו לקיץ , זוהרת העיר הן בנוי של האביב והן ביפי הקיץ . ביום נאה כזה , ביוני , 1895 אנרי שארל בלוביץ , ראש המשרד הפאריזאי של העיתון יטיימס' הלונדוני , עבר בכרכרתו בכיכר קונקורד . היה זה קרוב לשעת הצהרים , ובלוביץ הסתכל בהנאה בכיכר המרשימה . הוא עבר בה יום יום שנים רבות , בכל עונות השנה , אך יופייה של הכיכר , המשתרעת בין גן הטילרי , נהר הסינה ושדרות האליזה , נראה לו שוב ושוב חדש ומרנין . הוא הסתכל בעניין גם בכרכרות האחרות שעברו בכיכר , וברבות מהן ראה נשים יפות ואלגנטיות , אותן פגש בטרקלינים של מכרותיו מן האצולה הפאריזאית בפובור סן ז'רמן . הוא בירכן לשלום , וחשב בלבו , כי רק בפאריס אפשר לפגוש נשים יפות כל כך בכיכר יפה כל כך . כשהפנה ראשו ימינה , ראה על אחת המדרכות את עמיתו , כתב העיתון הווינאי ' נויא פראיא , 'פראסא שהלך בצעדים מהירים לכיוון גן הטילרי . על מדרכה אחרת הבחין בלוביץ בעיתונאי צרפתי ידוע , שטייל עם שחקנית יפיפייה לעבר הגשר שעל נהר הסינה המוביל אל היכל בורבון , מושב בית הנבחרים הצרפתי . הכרכרה של בלוב...
To the book |
הספריה הציונית, ההוצאה לאור של ההסתדרות הציונית העולמית
|
|