פרולוג היא הייתה יפה כל כך

היא הייתה יפה כל כך , שכל באי התערוכה עצרו לרגע מלכתם . נדמה היה , שאפילו הציפורים חדלו לשיר לרגע . היא ירדה לאט , בצעדים מלכותיים , במדרגות הביתן , והיא הייתה נאה מאד , נשית מאד , וכל המבטים הופנו אליה . "הנסיכה היפה" — אמר מישהו בחצי קול , אך דבריו נשמעו היטב . הנסיכה היפה הייתה מלווה על ידי שני קצינים צעירים , אחד צרפתי ואחד איטלקי , שניהם במדי שרד צבעוניים מפוארים . שמלתה הירוקה , הפשוטה לכאורה , אך האלגנטית מאד , חשפה שתי כתפיים מושלמות והמחשוף האופנתי הנועז למדי הבליט היטב את יופיה הרב . שיער בלונדיני ונציאני , עיניים ירוקות כחולות ופנים יפים להפליא . גופה הגבוה והתמיר היה יפה וגמיש , מבטה גא ושתלטן והילוכה מלכותי ונשי כאחד . זה יום נאה במיוחד , לא כן , רבותיי ? — פנתה היא אל שני גברים ששוחחו על השביל הרחב שלמרגלות הביתן , וחייכה אליהם . קולה היה נעים ומגרה קמעה , וחיוכה — עליז וכובש לבבות . שני הגברים ברכו אותה לשלום , הסירו כובעיהם וחייכו אליה , כשאחד עונה ] "אכן , יום נאה מאד , הוד מעלתך . " ! ובאמת היה זה יום נאה בתערוכה העולמית בקיץ , 1889 בפאריס ליד נהר הסינה למרגלות מגדל ב...  To the book