תולדות בית לחם

בית לחם היא תופעה יוצאת דופן בין ערי ארץ ישראל : זהו אחד הישובים הבודדים שאינם ערים גדולות , שזכו להתקיים ברציפות לאורך הדורות . היא גם העיר הקדומה היחידה ביהודה , שלא היתה מרכז בעל חשיבות דתית בתקופת המקרא , ושרדה עד ימינו . תופעה רבת יחוד זו , של רציפות העיר , יש לייחס לכנסיית המולד ( המקודשת גם למוסלמים , ( והיא שהצילה את בית לחם מחורבן ושכחה , כפי שעלה בגורל מרבית הישובים בארץ יהודה . בשל קדושת העיר , ידיעותינו אודותיה מרובות יחסית , שכן עולי הרגל ( הנוצרים ) שביקרו בה הותירו בידינו מידע חשוב , המאפשר לשחזר את תולדותיה באופן שלם יותר מכל ישוב אחר בגודלה . במרומי הגבעה הגבוהה ביותר בבית לחם ( כ 750 , ( 'מ במקום שמצויה הכנסיה הסלזיאנית , נחשפו בשנת 934 ו , בעת חפירת באר , שרידים פרהיסטוריים רבי עניין . בין השאר , נתגלו במקום עצמות פיל . בחפירות שנערכו בשנים , 1935-37 נתגלו בעומק של 5 ו מ' עצמות בעלי חיים קדומים האופייניים לאקלים חם ולח , שנכחדו בארץ ישראל לפני עשרות אלפי שנים , ובהם עצמות פילים , קרנפים , ג'ירפות ואנטילופות . ב 1940 נערכו במקום חפירות על ידי מ . שטקליס מהאוניברסיטה...  To the book