"הגיאוגרפיה הקדושה" ופסיפסי מידבא וסביבתה

בתיה רחמילביץ בפסיפסי הכנסיות בעבר הירדן מן המאות השישית והשמינית , ובמפת מידבא בכללן - קיימת התייחסות נרחבת לעולם הסובב על נופיו , אתריו , ותופעות הטבע שבו . בפסיפסים אלה מופיעות האנשות של אדמה , ים , שנים עשר חודשי השנה וארבע העונות , ויש בהם תאורי ערים וביטוי לנוף החי והצומח של הנילוס . ההתייחסות לנושא הגיאוגרפי והקוסמוגרפי אינה יהודית לפסיפסי עבר הירדן , והיא מוכרת לנו גם 1 מפסיפסים אחרים באגן הים התיכון . הנטיה לתאר את החיים הארציים בפסיפסים של הכנסיות בתקופה זו , תאמה את התפיסה המיסטית , שראתה במבנה הכנסיה 2 בבואה של היקום , כשהאולם מייצג את הארץ והאפסיס - את השמיים . מפת מידבא היא הביטוי הנאמן ביותר לקבוצת הפסיפסים בירדן שעניינם גיאוגרפי בעצם היותה מפה לכל דבר , הכוללת ישובים המתוארים בפירוט טופוגרפי ועצמים מן הטבע כמו ימים , נחלים , נהרות ורכסי הרים . ועם זאת , זוהי גם מפה בעלת צביון דתי המשלבת פסוקים וכתובות הקושרים את המקומות לארועים הנזכרים בתנ"ך ובברית החדשה . הפסיפס של מפת מידבא הוא אמנם ממצא יחידאי . ואולם , חשיפתו של פסיפס סטפנוס הקדוש באום א רסאס באותו אזור ב , 1986 על...  To the book