sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
דן בהט מקובל לתארך את מפת מידבא למאה השישית . הפסיפס אינו יכול להיות קדום יותר , שכן במפה מופיעה כנסיית הניאה בירושלים , שנבנתה בידי הקיסר יוסטיניאנוס במחצית הראשונה של המאה השישית . תאריך הפסיפס ( והכנסיה ) נקבעו גם לפי כתובת שהיתה כביכול בחזית המבנה מימי הקיסר יוסטיניאנוס . הכתובת ( שנמצאה במרחק מה צפונה מכנסיית הפסיפס ) יוחסה לכנסיה אף שאין לה כל קשר ארכיאולוגי או ארכיטקטוני עם הבניין . החוקרים הסתפקו בנתונים אלו לתארוך הפסיפס . תאריך זה , שנתקבל ללא עוררין , אף התאים לתפיסה שרווחה בזמנו במחקר , שעם הכיבוש הערבי הקיץ הקץ על בניית הכנסיות בארץ ישראל . דומה שהיום , לאחר גלויה של רצפת הפסיפס בכנסיית סטפנוס באום א רסאס , שהוקמה במאה השמינית , 765 ) או 785 לסה"נ ) התארוך המקובל של מפת מידבא דורש בדיקה מחודשת . לדעת האב מ . פיצ'ירילו ניתן כיום להבחין על פי הטכניקה של יצירת הפסיפסים בין העבודות מהמאות השישית-שביעית לאלו של המאה השמינית ואילך . בהתאם לכך לדעתו - אין לאחר את הפסיפס של המפה למאה השמינית * . כדי לקבוע את תאריך המפה ראוי להסתייע במבנים המופיעים בה ולהתחקות אחר מהות המפה ותפקידה...  To the book
הוצאת ספרים אריאל

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help