תפיסתו המוניסטית מתגלית גם בתורת הרע

גם בתורת הרע של רמ"ק מתגלה המגמה המוניסטית של שיטתו . עצם ראיית עולם העשייה כעולם החיצוניים והקליפות מורה על פירוש חיובי מסוים למושג הקליפה ן העולם האחרון מבין ארבעת העולמות הוא על פי מהותו חיצוני לכולם ומהווה את קליפתם , וכבר ראינו ( לעיל , פרק שלישי- עמ' ( 274 שרמ"ק משתמש במונח זה גם לגבי בחינה מסוימת של הספירות עצמן . אמנם עולם העשייה נפל בגלל חטא אדם הראשון ומשום כר נהפך לבעל גשמיות גסה , 24 אולם עקרונית הרע הוא דרגה מדרגות המציאות , אם כי התחתונה שבכולן . גם בו מתפשטת החיוניות המקיימת כל נמצא , אלא שהיא לבושה בלבושים רבים . הקדושה מתפשטת בטומאה על ידי עשר ניצוצות השכינה ( שהן יי ספירות דעשיה ) 'לקיים מה שנאמר ומלכותו בכל . 'משלה אם אין התפשטות של הקדושה אפילו בקליפות הרי 'חוייב שכבר יימצא מקום שנאמר אין זה במציאות האלוהות , וזה אי אפשר מפני שהוא מחייה את כולם ואין לכל המציאות שבעולם מציאות זולתו כדפירשנו בשער סדר עמידתן פ"ח' [** לא באן המקום לתאר בפירוט את תורת הרע של רמ"ק , אך כדאי לציין את גישתו המתונה ז * ל תופעת הרע ( בניגוד כה בולט לקבלת האר '' י (! שהיא מסימניה של כל תפיסה מ...  To the book