בחינתו של האור החוזר כדין

ראינו שאלקבץ קובע שהאור החוזר הוא בבחינת דין . הוא מסביר קביעה זו בכך , שהאור החוזר הוא תגובה לאופי השלילי שיש לעצם ירידת האור rpDn אקטיבי באקט היחיד ( עיין סם"ר צא ע"ב , וכן שער מהות והנהגה 8 רק יט . ( 801 איר נערב לו ע '' א . 30 » ש » ק ןמ 23 , ( בהתחלת סרק יד . ( והתעבותו — האור היורד שואף לחזור אל מקורו השופע . והנה רמ"ק אינו מעלה את הנימוק הזה להסברת אופי הדין של האור החוזר , 30 * אם כי גם הוא רואה את האור הישר כעיקרי ואת האור החוזר כרפלכסיה מוחלשת שלו : ' האור הישר הוא סוד האור העיקר' יסוד מוסד באצילות . אמנם סוד אור המתהפך אינו מאיר בסוד אור הישר , כדמיון ניצוץ השמש שלא ידמה החוזר מכוחו אל עצמותו , כי החוזר תולדה אחת מתולדותיו בסיבת אחר [ אחד ] מהמקבלים וניצוץ הישר הוא עצם הניצוץ בעצמו . ועל דרך זה נקיש באצילות . וכמו שלא ידמה האור בחזרתו מתוך העששיות והמראה שאינה מאירה אל הזרתו ... כן העניין בסוד חזרת האור מהמלכות או מהיסוד וכיוצא בו , וכן שינוי האור לפי שינוי הגוונים במראה המקבלת הניצת וחוזר אורה אל מקורה הקדמון' . 305 מכאן שכל אור ישר משנה את צביונו על ידי החזרתו , על פי צביו...  To the book