בפרק רביעי מתאר רמ"ק את אצילות שתי הספירות הראשונות , תחילה באופן כללי ופשוט ( עיין לעיל , עמ' ( 203 ואחר בך תוך פירוט התהליכים המתרחשים בין הכתר והחכמה ( מיתת המלכים ! עיין לעיל עמי . ( 232 r-231 בהקשר וה מובא המונח הזוהרי , 'פרסא' הממלא תפקיד מסוים בתהליך האצילות . תפקידה של הפרסא מפורט בשער הצחצחות , פרק שישי , שבו מביא רמ"ק מאמר בזוהר ( ח"א סה ע"א ) המתאר את הפרסא כמסך הנפרש בין הכתר והחכמה כדי שהחכמה לא תחזור לכתר ולאין םוף . מתוך שאיפה זו נתהוו בחכמה תשעה ' היכלות' שהם שורשים עליונים לספירות . פירושו של רמ '' ק למאמר הזה מוציא אותו לגמרי מידי פשוטו . הפרסא היא בחינת הכתר עצמו , שהוא המסך המבדיל בין אורות הצחצחות והחכמה שבכתר . מתוך התנגשות אורות הצח צחות בפרמא ובחכמה שבכתר נוצרים תשעה אורות , המשמשים כלים היכלות' ) ( ' לאורות הצחצחות , ש'הם עצם השורש שהשורש מתאחד עמהם והוא והם הכל דבר אחד ... מאורות ושורשים מתאחדים בעצם השורש' . ההיכלות הנוצרים מחכמה שבכתר והפרםא משיגים ולא משיגים באורות הצחצחות , שהרי הם מתפשטים בתוכם ( את דברי הזוהר 'כלהו למרדף אבתריי הו בשעתא דקיימי במחשבה ...
To the book