הקושי המיוחד שבטיבו של הרצון

אולם בנקודה האחרונה עולה הקושי הכרוך בטיבו המיוחד של הרצון : על החסד האלוהי . למשל , אין הכרח לומר שקודם לו חסד המתנה אותו . לא p 180 שם לא ע"ב . לגבי הרצון , שהרי כל פעולה שהיא ( וגם פעולת הרצון עצמה ) מחייבת רצון קודם שרצה אותה . לבעיה זו חדר רמ '' ק ביתר עמקות מאשר הרמב"ם , אפילו מבחינה פילוסופית גרידא . כבר הארכנו בעניין זה ( לעיל , עמ' , 180-167 ובפרק שני עמ' ( 112 וראינו , שבס' פרדס רמונים מתאר רמ"ק את עליית הרצון באין סוף עצמו . אמנם בתחילה הוא קובע 'כי הרצון בבורא —רוצה לומר באין סוף — אי אפשר , מפני שאם נאמר שהוא רוצה נמצא משתנה מרצון לרצון וזה נמנע בחוק האיךסוף מחוייב המציאות' ' אך אופיו המיוחד של הרצון מביא את רמ"ק לקבוע אותו כ'עצמות ולא עצמות' ואפילו כמגיע ער 'לנקודה משתווה אל . " 'המאציל שניות זו במעמדה של הספירה הראשונה יכול היה רמ"ק למצוא גם בווהר . בח"א םה ע"א נקרא אין סוף עצמו בשם רצון : 'דכד רעותא עלאה לעילא לעילא קיימא על ההוא רעותא דלא אתידע' . * 'ובו במאמרים אחרים נקרא רק הכתר בשם רצון , והוא מובחן בבירור מאין סוף עצמו ; למשל בח"ב רלט ע"א : 'לאו רעותין , לאו נהורי...  To the book