בעיית הרצון כחלק מבעיית התארים בכלל

רמ"ק מעלה את בעיית הרצון האלוהי משני אספקטים : מצד אחד הוא כולל אותה במסגרת הדיון הכללי יותר על יחסן של הספירות לאין סוף , ומצד אחר הוא מציין את האופי המיוחד של ספירת הכתר ואת הבעיות המיוחדות הכרו כות בה בלבד . על דרך המינוח הפילוסופי אפשר לומר שבגישה הראשונה נתפס הרצון כתואר בין התארים , והפתרון של בעיית התארים בכללותה חל גם עליו ; ואילו בגישה השנייה מובלט אופיו הבעייני של הרצון האלוהי . המעמיד בפני התיאולוג קשיים שאין הוא נתקל בהם אצל התארים האהריפ . כבר ראינו ( בפרק ראשון עמ' , ( 71-69 שבדיון הכללי על הספירות כתארים אין רמ"ק רואה צורך לייחד מעמד מיוחד לתואר הרצון . כך היא עמדתו הן בס' פרדס דמונים ( בעיקר בפירושיו למאמרי הרעיא מהימנא ) והן בסי אילימה , אלא שבם' אילימה אפילו הניסוח הוא מושגי תיאולוגי . בתחילת פרק שישי בתמר ב' קובע רמ"ק שאין לשלול מן האל את הרצון , מפני 'שמי 129 אמנם הוא יכול לקבוע חיץ בין עולם האצילות לבין העולמות התחתונים על יו * הכנסת אקט מיוחד של בריאת העולמות האלד , י'ט מאין . שיפעל בלא רצון ייקרא מוכרח או פועל במקרה' , " אבל מיד הוא מעלת את הבעיה : 'ואם כן נראה ...  To the book