ההתאמה בין ס' פרדס רמונים וס' אילימה

תפיסה זו מתאימה לכל מר , שאמרנו עד עכשיו על ההקבלה שבין הצחצחות בס' פרדס דמונים והידיעה האלוהית בס' אילימה : לפי פרדס דמונים ההעדר הוא באין סוף וממנו יצאה כל הישות שמחוץ לאין סוף . אך ההעדר אינו זהה עם אין םוף אלא הוא כבר תוצאה מתהליך קודם ( שאף הוא אינו זהה עם אין סוף באופן חד משמעי ) ולכן אי אפשר לומר שהישות יצאה מעצמות אין סוף . לעומת זאת בס' אילימה מציץ האין ( או ההעדר ) לפעמים את אין סוף עצמו . אבל מאידך גיסא אי אפשר לומר עליו ( כשהוא מופיע במשמעות זו ) שממנו יצאה הישות . בידיעת האל את הצחצחות כבר יש הבחנה ראשונית בין סובייקט ואיבייקט , ואילו בידיעת האל את עצמו , לפי ס' אילימה , אין כל פיצול פנימי . בידיעה האלוהית אין כל תהליך של יציאה מן האין אל היש ; היא ההעדר הטהור מפני שבה באמת אין כל קיום ( ולו גם בדרגה הגבוהה ביותר ) לחכמה , ליכולת ולרצון ; היא האין העליון מ 2 ני שהיא שיא היש היא היא האל עצמו בהתייחסותו אל עצמו . 106 הישות הראשונה — הכלי . או הלבוש , הראשון —נקראת כאן יש לא במובן סימבולי והיא נתהוותה מחוץ לאל באקט של חידוש ממש , ואקט זה אינו מהווה שום שינוי לגבי האל עצמו : ...  To the book