שתי בחינות באין־סוף

ראינו שרמ"ק מדגיש מאוד , שתורת עצמות וכלים שלו זהה בם' פרדס רמונים ובם' אילימה . טענה זו נראית תמוהה , כי מתוך ס' פרדס רמונים נראה , בדרך כלל , שעצמות אין סוף כשהיא לעצמה מתפשטת בספירות , ולא כן הדבר בס' אילימה . אמנם מצאנו גם בפרדס רמונים רמזים על איזו שכבת ביניים , שבה יש דיפרנציאציה בעצמות המתפשטת —דבר שאי אפשר לייחסו לעצמות אין סוף . אפשר אולי לסלק את הסתירה הזאת במאמץ פרשני , אך אנו מוצאים בס' פרדס רמונים הבחנה שאי אפשר להתעלם ממנה —הבחנה מושגית באין סוף עצמו , כביכול . כבר ראינו " שרמ"ק מדגיש את מעמדו הטראנסצנ דנטי של האל שבו לא מתרחש שום תהליך . אולם אף על פי שהעצם המתפשט בספירות והאין םוף 'הכל דבר אחד , 'מיוחד הרי בכל זאת מכניס כאן רמ"ק הבחנה מסוימת : 'שיש חילוק אל השגתינו בו בין קודם התפשטותו או אחר התפשטותו ; פי' אין םוף ב"ד , בבחינתו קודם האצילות , שבבחינה זו לא יושפט בה פעולה כלל , או בערך בחינתו אחר האצילות שאז נתגלה והאיר דרך הספירות האלה , ואז העצם מתפשט בתוך . 'הכלים רמ"ק עומד על כך , שלמרות הבחנה זו יש זהות עצמותית בין שתי הבחי 20 » אילימה קא ע"א . 210 יש להוסיף , ל...  To the book