קו־המידה והבחינה העליונה של כתר

למרות הסייגים שהעמיד רמ"ק להתפשטות העצמות בספירות' הוא מדבר באופן כללי על המאציל עצמו כמשער ומגביל כל ברייה וברייה במקומה ובצביונה , ואם כי אין המידות והשיעורים האלה בגדר מידה ושיעור מבחינתו , וגם הספירות עצמן אין להן שיעור ומידה מצד עצמותו . הרי 'הוא הוא המגביל כל הגבולים ונותן שיעור לכל המשוערים על ידי התלבשותו בכלים , ושיערם ומדדם כאשר יוכלון שאתי . " ורמ"ק יכול לומר כאן , כמו בס' פרדס דמונים , כי 'לעולם כוח אין סוף נתון בהם בסוד היות קו המידה מודד מידתם על ידי עצמות וכלים' . אלא שלפי פרק לט בתמר ד' יוצא , שהעצמות המתפשטת בכלים היא העצמות שבבחיבה העליונה בכתר : לספירות יש שתי בחינות '— , 'הא מציאותם בעצמותו שאינם אלא בסוד רצון הרצונות ... , 'הב מציאותם בעצמם , שהם מהרצון ולמטה . ולזה יתפשט חיותם אליהם ממנו בסוד קו המידה , דהיינו התלבשות אור המאציל בנאצל ראשון למדוד , דהיינו בוצינא . 'דקרדינותא בהמשך הפרק קובע רמ"ק , שהיחס בין קו המידה לבין הספירות הנמדדות הוא כיחס שבין האל לבין המצאת הישות , שכבר אינה האל עצמו : 'צאת המידות מקו המידה ובה אין מידה , כעין מציאות צאת הנמצאים מאת ממציא...  To the book