בעיית הדיפרנציאציה בעצמות

אולם דווקא אחדות זו שבין העצמות והספירות השונות אי אפשר שלא תצלח את האפשרות של דיפרנציאציה מסוימת בעצמות זו עצמה , וגם לשונו של רמ"ק עלולה לרמוז עליה . אמנם רמ"ק נשמר כאן ממסקנה כזאת וטוען , ש'קודם התפשטות המידות היה מתחכם בעצמותו וחכמתו בהשגת עצמותו , כי הוא וחכמתו הכל עצם אחד' —כלומר' במצב ראשוני כלולות המידות השונות בעצמותו של האל בלי כל דיפרנציאציה , עד שאותה בחינה שבה הספירות הן עצמות נשארת אף היא חסרת דיפרנציאציה , י הדיפרנציאציה של הספירות היא רק בבחינה שבה הן כלים . ולכן יכול רמ"ק להמשיך ולומר ; ' אמנם נתפשטה חכמתו בכלי החכמת להתחכם בזולתו , וכיוצא בזה בבינה ? ולעולם המתפשט בחכמה ובינה הוא עצמותו , שהוא המקור [ מקור ] החכמה . " 'והבינה אך םוף סוף מועתקת השאלה למעלה , והיא חלה לגבי השורש העליון של הספירות . ובאמת עולה הבעיה בפרק השני של שער הצחצחות , כאשר רמ"ק מפרש את חלקה הראשון של תשובת ר' האי , הדן לדעתו בעניין עצמות וכלים . ר' האי 83 שם , שם . 84 רמ"ק משתמש בדימוי הזה גם במקומות אחרים , אך לא במשמעות עקרונית כפי שהוא עושה כאן . באילימה הוא אומר על קו המידה : 'יהיה התפשטות רו...  To the book