העצמות היא הפועלת בתוף הכלים

ראינו לעיל , בפרק ראשון > עמ' ( 76-75 שמר"ק מעמיד את תורת הספירות של המקובלים כנגד תורת התארים של הפילוסופים — תוארי הפעולה של האל הן מידותיו-ספירותיו . אבל אף על פי שהמידות הן ספירות הכלים , הרי מפני שעצמות האל מתפשטת בהן אין הן מנותקות ממנו , ובאמת 'העצמות הוא עיקר החכמה והבינה , ואם כן נמצא שהוא חכם בחכמה—שהוא עצמו הוא החכמה ? ומבין בבינה שהוא עצמו הוא . 'הבינה כך יכול רמ"ק , בניגוד לפילוסופים , לייחס לאל עצמו תארים חיוביים וריאליים — 'עצמותו ממ"ה' היא הפועלת י . רמ"ק מסכים כאן לדעת רעיא מהימנא 'שממש עצם האלוקות מתפשט בתוך הספירות' , אלא שהשקפה זו מעוררת את הבעיה התיאולוגית המסורתית 5 ' איך אפשר שנאמר שנתייחדו שני דברים הפכיים , כי אין סוף משולל מהתוא רים וההפכים והשינויים והגבול , והספירות בעלי העניינים האלה , ואיך אפשר שנאמר שאין סוף והספירות הכל דבר אחד ' ? הצורך הדתי באל המשגיח ומנהיג את העולם , ההכרח 'שתהיה הגדולה והחסד פועלת בעולם , 'הזה ויחד עם זה שתהיה 'ההנהגה על ידו דוקא לא על ידי זולתו' —מחייב ש'האין סוף יש לו מידות , ואם אינם מידות בערכו הם מידות בערך . 'הנבראים האופי הכ...  To the book