האחדות הראשונית של הספירות בתוך אין־סוף

אולם הניסיון לשמור על האופי הכפול הזה של התארים מעלה בעיה קשה מאוד בפני המקובל , בעיה הדומה רק בניסוחה לבעיית התארים בפילוסופיה ו האם התארים והשמות הם עצמותו או חוץ ממנו' ? מכיוון שהמקובל תופס 218 ספ » ל 215 J'jr ej uv 214 . y אילימה ד ע"א-עכ . את התארים כישויות נאצלות , הרי הקושי שלו אינו רק בייחוס הריבוי הל 1 גי לאל אלא בהסבר הנביעה האינטית של הפעולות השונות מן האל הפשוט , והקושי הזד . אינו עומד , כמובן , בפני תורת תוארי הפעולה של הפילוסופים . רמ"ק שואל את השאלה הזאת ומנתח אותה בבהירות בס' אילימה ( בתמר ב פרק ג : ( 'אם הוא ( כלומר 'התארים ( 'והשמות עצמ תו' ; היאך נעשה עשרה משתלשלים עצמות האחד הפשוט ... ונאמר שהאלוה יקבל הפעלות שהוציא ספירות אלו מהכוח אל הפועל . ואם נאמר שהם קדומות בקדימתו הרי הוא חיוב הקדמות ... ולומר שהם עצמותו ואינם עשר אלא אחדות אחת , אם כן היאך נאמר עשר , ואינם —הם ב' הפכים באמירתנו ; וצריך שנשמור פינו ואמונתינו לא שתהיה האמונה מנגדת מעצמה אל . 'עצמה ייחוס התארים לספירות בלבד אינו מיישב את הקושי הזה : 'שמר . הרווחנו בהיותנו מייחמים השמות והפעולות לספירות , והרי א...  To the book